נתחיל מהבסיס – לא מהביטחון אלא מהחינוך.
הרי לכם סיפור (חינוכי) על ביטחון וחינוך מלפני 1750 שנה, בתרגום חופשי מארמית, מהתלמוד הירושלמי:
" ר' יהודה נשיאה (ראש הסנהדרין בטבריה) שלח את ר' עמי ור' אסי לעבור בעיירות שבא"י ולמנות סופרים ומורים. הגיעו לעיר אחת ולא מצאו בה, לא סופר ולא מורה. קראו לבני המקום ואמרו להם: "הביאו לנו את שומרי העיר". הלכו והביאו להם את השוטרים שעל החומות. אמרו להם: "וכי אלה שומרי העיר? אלה מחריבי העיר". אמרו להם: "וכי מי הם שומרי העיר?", אמרו להם: "שומרי העיר הם הסופרים והמורים!". ואומר הפירוש שלא לשומרים שעל החומות כיוונו שליחיו של רבי יהודה נשיאה את מילותיהם הקשות אלא לקהל שנאסף בכיכר העיר: "עיר בישראל שאין בה לא מורה ולא סופר ואתם תושביה מאמינים שהשומרים שעל החומות יצילוה. דעו לכם שעירכם תחרב. אתם, תושבי העיר שמרשים מצב כזה, אתם – מחריבי העיר".
הזמנים השתנו, אבל יש מה ללמוד ממדיניותו של רבי יהודה נשיאה שעסק אישית בחינוך. גם היום, יותר משנה אחרי מלחמת לבנון השנייה, אין חשיבות החינוך בישראל קטנה כהוא זה מחשיבות הביטחון. כי החינוך הוא התשתית הלאומית הבסיסית וההזדמנות השווה היחידה לכל נער ונערה בצאתם לחיים. ומערכת החינוך שלנו לא מספקת את הסחורה - החינוך ירוד יחסית לארצות המתקדמות בעולם ולא שוויוני, מה שיקשה עלינו להתמודד בעולם הגלובלי ויגדיל את הפערים בבית.
לכך נדרשת רפורמה מעמיקה ולא שיפורים פה ושם. ואלה מרכיביה העיקריים:
• בבסיס - מעמד המורה ואיכותו - משכורת טובה (לא "סבירה" או "הוגנת"), תנאי עבודה ובפרט פינת עבודה בבית הספר, הכשרה טובה יותר ודרישות גבוהות מהמורה, ולבסוף, אוטוריטה – החזרת הסמכות והאחריות למורה.
• חינוך חובה חינם והחלתו קודם כל על הקהילות המוחלשות סוציו-אקונומית.
• כיתות בנות 25 תלמידים לכל היותר.
• ליבת חינוך מחייבת שתיאכף על כל זרמי החינוך (50% מתלמידי כיתות א' לא לומדים היום בזרם החינוך ממלכתי ולא בממלכתי-דתי!) ע"י התניית תקצובם בקיומה המלא.
לכן אנו תומכים במאבק המורים. הכרח לנצח בו ואסור לצמצמו למעמד המורה. כאן נדרשת מהפכה של ממש במערכת החינוך.
זו לא תבוא מהמנהיגות הכושלת והלא מחונכת שלנו שלא מבינה ש"שומרי העיר" של ישראל 2007 הם גם החיילים וגם המורים ושלא יודעת איך לעשות מלחמה ולא איך לעשות שלום.
כדי לנצח בו על המורים להתלכד. ידוע שכדי להתאבד כל מה שצריך המאצ'ו הישראלי המצוי הוא לקפוץ מהאגו ל IQ. אז נא להנמיך את האגו ולהתלכד לטובת כלל המורים , התלמידים והחברה כולה.
בתור מורה ומחנכת צעירה בתיכון שנשאבה למערכת מתוך התשוקה לתת ידע ולהשפיע על הבאים אחריה, אני חייבת להגיד שהתשוקה הולכת ודועכת ואני רק בשנת ההוראה השלישית שלי, אני רואה את העומס שמוטל על עבודת המחנך, את חוסר התגמול, את חוסר הכבוד שיש בחברה הישראלית למקצוע, אני מכינה תלמידים לבגרות בהיסטוריה כבר 3 שנים ואני נפעמת מהאופן שבו השיטה הזאת מעוותת את התמונה ההיסטורית ומשמימה את החומר הנלמד, במקום ללמד היסטוריה בהנאה אני מוצאת עצמי "מכינה לבגרות". לדעתי רפורמה חינוכית צריכה להתחיל מהייסוד- להחליף את אלו שיושבים במשרד החינוך בצוות אקדמאי, לצמצם בעובדים,במפקחים,בצוות מיותר,לבטל את שיטת הבגרויות המסואבת וחסרת הפרופורציה ולהעביר את כל הכסף שמשלמים לבודקים,למשגיחים,ולמט פלים בעניין למורים.
יש להעלות את שכר המורה המתחיל למינימום 5000 ש"ח בחודש למשרה מלאה, ולקבוע שעבודת מחנך היא באופן אוטומטי משרה מלאה, הרי ברור לנו שמחנך לא יכול לעבוד רק לפי שעות. יש להתמקד בתכנים, בלימוד מעמיק, בלימוד יצירתי, בהקניית כישורי חיים שונים שהם מעבר ללשנן חומר ולהקיא במבחן. מורים צריכים להיות בעלי תואר ראשון לפחות, והכשרתם צריכה להיות ראוייה ומאתגרת.
וזה רק חלק קטן ממה שיש לי להציע. אך כידוע במדינה שלנו מפחדים משינויים ומרפורמות ואולי בעצם עדיף לשלוח את הדור הבא ללמוד בחול עד סוף התואר, אולי בסוף יצא מהם משהו. כי על עצמינו כבר ויתרנו.
ברשימת המרכיבים העיקריים של הרפורמה הדרושה לא מופיע סעיף אחד שדווקא מופיע בדף סדר היום החברתי של המפלגה:
"7. בתי-ספר אוטונומיים בראשות מנהל בעל סמכויות רחבות והכשרה ניהולית. מנהל בית הספר יכין את תוכניות העבודה ויתרגם אותן לחלוקה תקציבית, יהיה אחראי על ביצוע תוכנית העבודה, עמידה ביעדים ובתקציב, גיוס מורים ופיטוריהם (בכפוף להסכמי העבודה).לכל בית ספר יוקם ועד-מנהל המורכב מנציגי משרד החינוך, הרשות המקומית, הורים, מורים ותלמידים."
חלק גדול מהקושי להשיג הסכם במאבק הנוכחי נבע מהתנגדות של הוועד התורן לצעדים כאלה. השאלה היא איך תמיכת המפלגה במאבק מסתדרת עם כך שהוא מתנגד לאחת המטרות המוצהרות שלה.
שאלה נוספת: נניח שתהיו במעמד של הכתבת סדר היום, האם תתעקשו על הסעיף הזה, או שייתכן שהסעיף הזה יישמט?
עוזי, לפני הרבה שנים למדו בארץ חמר, הרבה חמר ולא ויתרו כשזה היה קשה. גם הכריחו אותנו ללמד בעל פה והקפידו שנלמד דקדוק עברי פורמלי ושנדע תנ"ך והיסטוריה יהודית. גם הקפידו שנידע לקרא. צריך לחזר לשיטה הזו ולא לבלבל את המח עם כל מיני שטויות מודרניות.
כ"ג בחשוון תשס"ח, 4 נובמבר 2007
מושב רמות, רמת הגולן
מכתב של מורה בשביתה
במדינה שלנו - כמחצית הנערים לא משרתים בצה"ל (לא מדובר על הדרוזים), רבים מהצעירים עוזבים את הארץ לצמיתות, הקשר ל"מולדת" רופף. אלימות, אלכוהול וסמים נפוצים בכל מקום. לכן זו משימה לאומית לחנך את ילדינו-עתידנו ע"י הטובים ביותר , מגיל הגן ועד לסיום התיכון.
כאשר אני מסבירה לתלמידי על חשיבות ההשכלה לעתידם הם טוענים שאני, כמורה, דוגמה לא משכנעת. בשיחות שאנו מנהלים בכתה אמרתי להם לא פעם - שימו לב מי הם החברים של המנהיגים שלנו. עם מי הם חוגגים, בר-מצווה, חתונה, יום הולדת או את יום העצמאות. לא איתכם ולא איתי. ההון והשלטון בצד אחד והעם בצד אחר. אין קשר. מקום טוב ללמוד על כך אלה הם מדורי הרכילות...
מי האנשים השובתים, מפגינים ומושפלים ע"י הממשלה במדינת ישראל? - נכים, חולי סרטן שזקוקים לתרופות שאינן בסל הבריאות, ניצולי שואה, קשישים וגם מורים - אלה שהשלטון התנתק מהם. ואם יחזירו את המורים לקראת הבגרות, כאילו אמרו - מה שצריך זה מפעל לייצור בגרות ולא חינוך.
אני מנסה לשכנע את התלמידים היושבים מולי בגדולתה וייחודה של המדינה שלנו אבל משנה לשנה זה קשה יותר. מדוע המדינה של העם הכי חכם ומוכשר עוסקת בכיבוי שרפות ולא בתכנון חכם של העתיד? בחינוך ובבריאות ובתשתיות ובנושאים רבים אחרים.
את המחנך שלי בבית הספר היסודי ואת מה שלימד אותנו לפני כ-50 שנה אי אפשר לשכוח. כי המורה יעקב היה אח"כ דוקטור לבוטניקה באונ' העברית. גם את המורה בכיתה ב', דוד גולן, היום פרופ' לתולדות יוון ורומא באונ' חיפה, לא ישכחו תלמידיו. מורים ברמה כזאת אנו צריכים גם היום.
אבל חינוך הדור הבא ממש לא חשוב. שרת החינוך הייתה בסינגפור. על חשבוננו. היא לא למדה משהו? בסינגפור גננת היא בעלת תואר מ.א. ושכר גבוה. על רמת המורים ושכרם ניתן ללמוד מאירלנד ופינלנד. למה לא להגיע למצב שבוגרי אוניברסיטה מעולים ירצו להיות מורים (לא רק בתיכון. גם בכתה ג')? במקום זה אקדמאים מעולים מהגרים לארה"ב.
עייפתי כבר מלספר על כל החלק הרב והיקר בעבודתי שאותו אני עושה בהתנדבות. החל מישיבות, ביקורים בבתים, נסיעות על חשבוני להשתלמויות, שעורים נוספים לקראת בגרות ועד למימון טיול/אוכל/תלבושת בי"ס ועוד לתלמידים נזקקים. ואני לא יחידה.
אני קוראת ומקשיבה לכל מי שאומר משהו בעניין החינוך בישראל. קראתי את דברי שלי יחימוביץ' בכנסת, שמעתי את רונית תירוש. שמעתי את הממונה על השכר ואת סגניתו ואת שר האוצר (שלושת האחרונים מאד לא דייקו בדבריהם). שמעתי הרבה אחרים. לא שמעתי את שרת החינוך. אם הייתה אומרת את דעתה האמיתית על הוראה, חינוך, מורים, אם הייתה טוענת באומץ שאיננה יכולה לפעול והיא מתפטרת, הייתי מעריכה אותה מאד.
הדבר היחיד המעודד אותי כיום הם הזכות והחובה שיש לי לומר כל זאת לצעירים , לתלמידי העומדים להיות חיילים ואזרחים במדינת ישראל.
צריך להזהר שלא נקלעים לפח הזה שרואה בצעדים החיצוניים שעל מערכת החינוך לעבור (והיא צריכה לעבור) כסות הכל.
הצעדים שעוזי מציע כאן נראים לי נבונים, אך יש (אני ממליץ לכם לקרוא בעניין ה ספר מעניין של הארי בריג'האוס "on education ) לשים לב שחלק גדול מהחינוך האמיתי נקבע לא ע"י תוכן הלימודים והבגרויות,אלא ע"י הדרך שבה מלמדים,וכןוהדברים הלא פורמלים שמתרחשים בבית ספר, כגון יחס המורים לתלמידים, מעורבות התלמידים בפעילות בבית הספר ובקהילה וכו'. אני ממליץ לכולכם בחום להכנס לאתר של בי"ס קהילתי פלורליסטי שאני מכיר אישית(אשתי מלמדת בו), שהולך בדרך הראויה למוסד חינוכי שהיינו רוצים לילדינו.
http://www.reut-jerusalem.org.il/content .asp?PageId=51
אשמח לתגובות. מתי.
שיש כמה אלפי מורים מעל לכמות הנדרשת ויצטרכו גם לפטר אותם כדי שהשכר יהיה הוגן ובלי עודפים שמשלמים עליהם "סתם" כלומר משכורת גבוהה למשרה מלאה עם דרישות גבוהות מהמורים ומת ן אוטוריטה ותנאים כדי שיוכלו ליישם. כל הכבוד עוזי , עכשיו מה עושים?
לדיעתך-אין אלפי מורים מעל הכמות נדרשת.להיפך-יש מחסור במורים ובודאי במורים טובים בגלל השכר הנמוך. יש בזבוז כספים בחינוך בגלל הקצאת משאבים לא נבונה ומנגנון מנופח.
עובדות שראוי לזכור...
שר האוצר בחר לתקוף את ציבור המורים במקום להיכנס למו"מ רציני, על מנת לשפר את מעמדם של "שומרי העיר". בהקשר לזה ראוי לזכור מספר דברים:
1. שר האוצר עובד במשרד ממוזג ומאובזר, אך בניגוד אליו מורה מלמד בעמידה בכיתות צפופות.
2. שר האוצר זוכה לסיוע של מזכירים, יועצים ויחצנים, אך בניגוד אליו מורה מכין לבדו את מערכי השיעור, בודק בחינות ומתמודד לבדו עם תלמידים והורים.
3. שר האוצר זוכה לרכב על חשבון הציבור, אך בניגוד אליו מורה משלם מס הכנסה על הוצאות נסיעה.
4. שר האוצר יפרוש עם פנסיה מכובדת, יהנה מעיתונים, תשלומי טלפון וביטוח בריאות על חשבון הציבור, אך בניגוד אליו מורה יפרוש עם פנסיה מקוצצת ללא הטבות שממילא לא היו לו.
